המסר הזה יכול להיות קריטי אם יש לך ילד בסביבות גיל 5 עד 7
אנחנו נתקלות בלי סוף מול תופעה נפוצה ולא כל כך נוחה…
הילד נוגע בהכל, החל מליקוק הגבינה שנשארה על השיש
עבור בשוקולד שמרחת על העוגה, ניגוב הידיים והפה משאריות האוכל בבגדים, בקירות הבית
ובמקרה הטוב מריחת הליכלוך במגבת…
וכלה בטעימת הממתק של אחותו הגדולה שכמובן נעשה בהחבא…
וכשזה מתגלה אז במקרה הטוב את מנסה לבלוע את זה,
לנגב/ליישר או לזרוק
ובמקרה הפחות סימפטי
את מתפוצצת, בני הבית כועסים ומתפתחת מריבה עם בכיות עד לב השמים…
אוף איזה נודניק! כל הזמן הוא נצמד:(
מאפיין נוסף?
בבקשה!
נסעתם לאירוע?
סבא וסבתא?
כאן זה כבר פחות נעים, זה הופך לפורום קצת יותר נרחב
שנוגעים /נצמדים בשני ובאוכל, נמרחים על אחרים, מדברים בידיים – – –
והתמונה העגומה משדרת חוסר טקט
נ-ו-ד-נ-י-ק-י-ו-ת ….
שגורמת לאי נעימות ולחוסר נוחות.
ואז הילד המאמלל /האומלל חוטף בלי סוף צעקות, עצבים, השפלות ועוד…
עצוב – – –
ועוד יותר מזה כואב על התדמית של הנפש הרגישה שלו.
בואו נתחיל עם השוואות
רוצה להתגבר על התחושה המעקצצת הזאת?
לצאת מהמקום הזה?
חשוב מאוד שתביני משהו חשוב ביותר
לצורך המחשה דמייני את התינוק הדבשי הזה בן פחות משנה
עם התנועות הבלתי רצוניות שלו.
מניף ידיו לצדדים תופס בכפות ידיו את בהונות רגליו, ממשש את כל חלקי גופו
ונוגע בהתעניינות גם בזה העומד מולו, מחדיר אצבע לעניים, תוקע אצבעותיו לתוך הפה וכו'
נכון זה מתקבל בהבנה? הוא מכניס דברים לפיו? גם לכלוך?
זה מתקבל מאוד יפה על הלב,
הרי תינוק צריך לנסות את העולם ואיך יכיר את העולם?
דרך הפה!
כך טועם מרקמים שונים.
אז –
בואו נשווה את הילד החמוד שלנו לתינוק המתוק הזה,
יפה מאוד יודעת כל אם שהתינוק אינו מכניס לפה דווקא בשביל לגרום לך אי נוחות
או איזה הרגשה מטלטלת אחרת,
וגם לא בגלל שהוא חסר טקט או לא חוסר משמעת
כך גם הילד המקסים בן ה5/7 אינו נוגע בשוקולד או בדודה הנחמדה כי הוא מתרשל או מוזנח
ורוצה שתרגישי קצת בושה ואי נעימות.
התפתחות תקינה
אלא —
זה חלק מההתפתחות התקינה לו.
כן כן, ממש כך כמו בהתפתחות התינוק הקטן והזוחל,
אילו סימפטומים של הגיל המצביעים על ילד בריא ונורמטיבי המתפתח בהתאם לקצב גילו!
ברגע ההבנה נצליח לצאת מהמקום הבלתי נעים בעליל למקום מקבל, רגוע
ולא מקבע את התנהגות הילד, נחסוך הרבה מאבקים
והעיקר –
נתחיל להיות רגישים לשפה שלהם- שפת הנפש הצעירה והמתפתחת
שפה שהביטוי שלה באה לפעמים בצירוף תנועות ידיים
או התנהגות פחות מנומסת או מתורבתת…
אז יהיה בך את הכח להכיל, לאהוב ולקבל את הילד המתוק יחד עם השפה הזו שהיא חלק ממנו וירווח לנו וירווח לילד
מניסיון, ברגע שנצא עם התובנה לדרך אני בטוחה שגם אתן תופתענה לגלות
שהתופעה תיעלם מהר יותר ותשאיר אחריה פחות תופעות לוואי…
אז המון הצלחה לכולנו
