פעם בחודש אנחנו מתכנסים כל בני המשפחה
למפגש מאחד ומרגש של סעודת אמנים אצל ההורים שלי.
אתמול התקיים המפגש הקבוע
וכל האחיינים החמודים שלי שיחקו יחד
והמציאו משחקים יצירתיים ומשעשעים.
ואז אחד מהם- כבן 10 החליט לערוך מחקר עומק
רבת צופים ומשתתפים פעילים
הוא לקח שטרות כסף של משחק מונופול
והתחיל להעיף אחד אחד מחלון הסלון.
רק שתביני
ההורים שלי גרים ברחוב מאוד מרכזי
שהמון אנשים עוברים בו בכל שעות היום…
תוצאות המחקר שלו (לא שלנו מטעמים מובנים…)
היו כדלהלן:
שורות ילדים סקרנים עומדים בחלון ביתה של סבתא
וצופים באנשים, נשים וטף בכל הגילאים ומכל המגזרים
מתכופפים ארצה
מרימים שטר או שניים
ממשיכים לצעוד הלאה כאילו כלום
תופסים את השטות
זורקים את השטר באכזבה ואולי גם בהרגשה מטופשת…
התוצאות שלי?
טוב, קודם כל זה לא עומד בכללי האתיקה של מחקר
חוץ מזה שאני לא רשאית לערוך מחקרים שכאלה
ולא הייתי עושה אותם.
אבל היות שנוכחתי במעמד
ודיברנו על זה אח"כ
חשבתי לעצמי
כמה שלפעמים אנחנו ממהרות לקנות כל דבר
כל בדל מידע, כל עצה וטיפ שמציגים לנו עם עטיפה וצלופן
ואח"כ האכזבה…
אז כאן לא קרה כלום
מקסימום להעיף את השטר
ולספר לבני הבית על הקוריוז מוזר בדרך הביתה…
אבל כשמדובר בדברים מהותיים יותר
זה כואב יותר
ויש לו לפעמים השלכות ארוכות טווח.
ההמלצה שלי?
תבדקו טוב טוב מי עומד מאחורי כל המלצה
כמה באמת ניתן לסמוך עליו,
שזה לא איזה ילדון שובב בן 10….
