היא ניסתה להרגיע את הרוחות להנמיך את הלהבות אך המריבה לא הפסיקה,
זה היה נורא מקומם! ובכל זאת, החליטה לנסות להשתמש בכלים שלמדה ולעמוד כצופה מהצד,
נשכה שפתיים רצתה בכל מאודה להגן על המסכן, לגונן ולסוכך,
רצתה להעמיד גם את המאמלל על מקומו הלא על מי חלה חובת החינוך, אם לא עליה…
בכל מאודה רצתה שישרור השקט השלווה והשלווה,
ובכל זאת התעלתה מעל עצמה הלכה הצידה ולא התערבה במריבה.
וכך המשיכו האוקטבות לעלות ולעלות, בן ה9 וה6 לא הפסיקו לריב אפילו בשביל לקחת נשימה:(,
כאילו משהו פנימי נותן להם כח ודחף להמשיך וללבות את המריבה.
עד ש…פתאום היא שמה לב איך שהכלי היעיל עוזר לה במיידי
הגם שבנה בן ה6 עם בעיות תחושה מאובחנות…
אמיתי לחלוטין
הם התיישבו לארוחת ערב כמו זוג יונים, העבירו ביניהם חוויות מהיום החולף והתגלגלו מצחוק מקוריוז משעשע שהיה בכיתה של אחד מהם.
והיא…עומדת נפעמת, מתבוננת בילדיה באהבה
ומסיקה מסקנה אחת לחיי הבית:
לילדים יש יכולת מופלאה לפתור קונפליקטים בלי התערבות חיצונית.
לשם כך, וכדי שבאמת נבין מה עומד מאחורי ואיך יתכן.
נעלה מספר נקודות בנושא שלבטח יעזרו לכן שם ברגע האמת:
מתווכת בסכסוך בלתי פתיר
נקודה ראשונה
יש מקרים בהן אפשר לשים לב שאני בעצם באתי לעזור להם, לצאת מהפלונטר בקלות
ולגמור עם המריבה בשלום ונמצאתי מחריפה את המצב
נמצאתי כמתווכת בסכסוך בלתי ניתן לגישור – – –
וכמובן שאנחנו תוהה איך יתכן???
אז בואו ונשים לב אנחנו הדמות ההורית החזקה והגדולה מאוד
ובטח גם מאוד מבינה…
אבל ההבנה הילדותית גורסת שאם אמא הצטרפה לחגיגה הוי אומר: למריבה, אז כנראה שיש דברים בגו…
אפילו אמא חתמה על המריבה שהיא שרירה וקיימת עם חותמת גומי,
היא נתנה תוקף למריבה שהיא אכן דורשת יחס רציני והיא כבדת משקל : (
אז למה שאחד הילדים יקום ויערער על הקביעה הזו???
וכשהיא – אמא מוסיפה את הצד שלה
היא מוסיפה שמן למדורה…
אבל, כשאמא נשארת מחוץ לתחום וממש ממש לא קשורה,
הילדים חייבים לבסוף להיות המבוגר האחראי ולמצא פתרון לסכסוך
ופעמים רבות נראה שאחרי דקות בודדות הם ימצאו פתרון יצירתי להפליא
וכאילו לא היתה מריבה מעולם.
הם לקחו על עצמם אחריות שאף אחד לא גנב להן אותה…
"אמאאא, הוא עשה לי!"
נקודה שניה
מה אני עושה כשהילד בא לבכות ולהתלונן שהשני עשה או אמר, הרביץ…
איך אני יכולה לא להתערב במקרה כזה???
אז כמובן, כשילד בא לבכות ולספר לא מתעלמים מהילד ומרגשותיו
אלא פשוט מקשיבים לו, הקשבה אמיתית בלי עצות וטיפים…ולא הקשבה מתוך רחמים
שמסכן איך הוא מתמודד בחיים עם האחות הרודנית… אלא מתוך אמון,
כן אמון שהוא יוכל להסתדר ולהגיע עם אחותו להסדר כלשהו לפתירת הסכסוך,
ואחרי שהקשבת לו מהמקום המכיל והמזדהה ובאמת מתוך אמון את יכולה לומר לו
"אני מאמינה שתצליח להסתדר איתה, תנסה.."
בד"כ אחרי ההקשבה המכילה הילד ירגע.
אתם תראו שמינון ההרבצות והאלימות ירדו פלאים…מוכח!!!