מכירה את הנפילות האלה?
לפעמים אין לנו חשק לכלום…
לא עצבים לילדים
ולא כוח לקבל אותם יפה ועם חיוך רחב מאוזן לאוזן
ולקום עכשיו ולסדר ולארגן הכל…
חסרות לנו אנרגיות.
מה לעשות?
לפעמים אנחנו יוצאות במלחמת חורמה נגד עצמנו
אפשר לשמוע ממש את קול צחצוח החרבות…
וזו מלחמה
והיא עקובה אולי לא מדם
אבל מכוחות, אנרגיות מטורפות, עצבים וחוסר הצלחה.
ואנחנו מסתובבות סביב המעגל הזה
ולא מצליחות להחלץ משדה הקרב ולהגיע למקום מבטחים.
מתסכלללל:(
וכל אחת הרגישה את זה בשלב זה או אחר
כי אנחנו בני אדם ומכוח זה יש גם עליות וירידות.
אז מה לעשות?
איך באמת מצליחים?
תני לעצמך את הזמן
תסכימי עם חוסר האנרגיות, הכוח והחשק.
תסכימי לנוכחות שלהם בחייך
ולא, אל תעשי להם דד ליין
שעד מחר הם חייבים לעוף
כי את חייבת וחייבת.
חבקי אותם
הביני אותם ואת עצמך,
תביני שעכעשיו זה הצורך
אל תכעסי עליהם ועל עצמך
ומשם הדרך לחילוץ קרובה מאוד לבוא.
תראי שזה יעיל בהרבה ממלחמה חסרת כוח ותכלית.
שיהיה לך יום נפלא:)
